בָּאנוּ עוֹד אֶתְמוֹל,
שְׂמֹאל-יָמִין וּשְׂמֹאל.
הַפְנָיוֹת הִנְפִּיקָה
וַעֲדַת הַקּוֹמְסוֹמוֹל.
בְּאֶרֶץ נִדָּחֶה,
חֲבֵרַי, נִנְחַת.
נַהֲפֹךְ לַחֲלוּצִים
אֲנִי וְאַתְּ.
אִמָּא, אֵין לִדְאֹג,
אֵין דְּמָעוֹת לִזְלֹג,
חֲנֻכַּת הַבַּיִת בּוֹאִי
חִישׁ מַהֵר לַחְגֹּג.
תֵּכֶף נִפָּגֵשׁ
עִם מַשַּׁב גּוֹעֵשׁ,
דֶּרֶךְ עֲקַלְקֶלֶת
וְלִינָה לְאוֹר הָאֵשׁ.
אֶת אַמוּר מֵאִיר
קוֹמְסוֹמוֹל צָעִיר.
עֲרָבָה מְרֻחָקָה
צֻוֵּינוּ לְהָעִיר.
אוֹת שֶׁתִּנָּתֵן –
אֶרֶץ נְעַדֵּן.
מִפְלָגָה גּוֹזֶרֶת,
קוֹמְסוֹמוֹל מֵשִׁיב: "אָמֵן!" | | Мы пришли чуть свет
Друг за другом вслед, -
Нам вручил путевки
Комсомольский комитет.
Едем мы, друзья,
В дальние края,
Станем новоселами
И ты, и я!
Мама, не скучай,
Слез не проливай,
Справить новоселье
Поскорее приезжай.
Встретят нас ветра,
Холод и жара,
Трудные дороги
И ночевка у костра.
В край Амурский шел
Юный комсомол,
Ехать в степь далекую
И наш черед пришел.
Пусть несется весть:
Будут степи цвесть!
Партия велела -
Комсомол ответил: "Есть!" |
