שׁוּב הִשְׂתָּרֵר אָבִיב,
קַרְנֵי הַחֹם הֵנִיב,
שֶׁבִּתְמִימוּת סוֹקְרוֹת חַלּוֹן שֶׁלִּי
שׁוּב דְּאָבוֹן-אֻמָּן
יַחְדֹּר אֶל הַנְּשָׁמָה,
וּבְזִכְרוֹנוֹת יַחְדָּו נָלִין.
נָלִין וּנְחַטֵּט
וְנִכָּשֵׁל בְּחֵטְא
עִם הַיַּלְדָּה, אוֹתָהּ אָהַבְתִּי כֹּה.
עִם הַיַּלְדָּה עָזַב,
עִם הַיַּלְדָּה חָזַר.
אוֹתָהּ לִשְׁכֹּחַ לֹא יָכוֹל.
הַכֶּלֶא וְלָדִימִיר בְּרוּחוֹת חָבוּל
נָטוּשׁ וּמְרֻחָק, אֵין לָרֹעַ גְּבוּל.
לִבִּי טָעוּן מַשָּׂא, אֻמְלָל.
הַכֶּלֶא ולדימיר בְּרוּחוֹת חָבוּל
לַמְרוֹת הַמַּאֲמָץ, הַחַיִּים כָּבוּ.
לֹא הַזּוּגוֹת יוֹדְעִים לִקְטֹל,
כִּי אִם תִּלְתָּן בִּפְלוֹש רוֹיָאל.
הָאֲסִירִים בַּצָּד,
נִבְקַע הַקֶּרַח קְצָת.
לַמְרוֹת זֹאת הָאָבִיב שֶׁלִּי קָצָר.
אֲנִי כָּאן מִתְרַגֵּשׁ,
שֶׁזֶּה לְפָחוֹת יֵשׁ.
אֲהָבָתֶךְ לִי נְחוּצָה. | | Весна опять пришла
И лучики тепла
Доверчиво глядят в мое окно
Опять защемит грудь.
И в душу влезет грусть,
По памяти пойдет со мной.
Пойдет, разворошит
И вместе согрешит
С той девочкой, что так давно любил.
С той девочкой ушла,
С той двочкой пришла.
Забыть ее не хватит сил.
Владимирский централ (ветер северный)
Этапом из Твери (зла немеряно)
Лежит на сердце тяжкий груз.
Владимирский централ (ветер северный)
Когда я банковал (жизнь разменяна)
Hо не очко, обычно, губит,
А к одиннадцати - туз.
Там под окном зэка,
Проталина тонка
и все что не долга моя весна.
Я радуюсь, что здесь
Хоть это-то, но есть.
Как мне твоя любовь нужна. |
